זה נכון שלצערנו הרב, אנחנו חיות במדינה למודת מלחמות, שכול וטרור אבל אף אחת לא האמינה שאפשר להגיע לימים כל כך נוראיים וכואבים השורפים את הלב ואת הנשמה, המערערים לנו את הביטחון ומציפים את כל הדאגות והחרדות. אנחנו בוכות וכואבות עם כל סיפור ועם כל משפחה שעברה ועוברת גהנום שלא יתואר ומתפללות לבריאותם הפיזית והנפשית ולחזרתם המהירה של כל החטופים והשבויים! התינוקות, הילדים, הילדות, הנערים, הנערות, הקשישות, הקשישים, הנשים, הגברים, החיילות והחיילים וכוחות הביטחון. וכן לחזרתם לשלום של כל חיילינו וכוחות הביטחון השומרים עלינו.
נשות המקצוע באתר ובאינדקס ‘ילדתי’, כאן איתנו כדי להעניק לכולנו ידע רב וכלים חשובים לאופן שבו ניתן לדאוג לעצמנו בהתמודדות עם התקופה הכואבת והקשה שאנחנו עוברות במישור האישי, המשפחתי, הלאומי והמדיני.
אישה במלחמה: איך מחזקים חוסן פנימי?
על פי גליה נתן-אפשטיין, מלווה ויועצת אנרגטית, ארומתרפיסטית מוסמכת, מאמנת ילדים ונוער ומחברת הספר ״לגלות עת עצמי מחדש״: “אנחנו כרגע במלחמה. במצב כזה של חוסר ודאות עצום מיד מתעוררים אצלנו רגשות של חרדה ופחד. הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולות לעשות עבור עצמנו הוא לחזק את החוסן הפנימי שלנו כדי שנוכל להיות עוגן עבור עצמנו ועבור הקרובים לנו.
ולכן כדי לשמור על החוסן שלנו חשוב:
1.שנביא את עצמנו לזמן הווה –חשוב להבין שרגשות של פחד וחרדה מתעוררים כאשר אנחנו מתמקדים באירועים מצערים מהעבר או בחשש מפני העתיד לבוא. ולכן כדי להביא את עצמנו לכאן ולעכשיו , חשוב לעבוד עם החושים השונים: מה אני רואה, מה אני מריחה, מה אני שומעת, איזה טעם יש לי בפה, איזו תחושה קיימת אצלי. המעבר על החושים מחזיר אותנו לכאן ולעכשיו ומרגיע אותנו.
2. לנשום עמוק – כשרגשות הפחד מציפים אותנו, הדבר שראשון שאנחנו מפסיקות הוא לנשום עמוק ולהכניס הרבה חמצן. כתוצאה מכך אין מספיק חמצן ואנרגיה לכל הפעילויות של הגוף ומכאן נובעת הרגשת הלחץ. לכן חשוב מדי פעם לעצור ולנשום עמוק, כדי להכניס חמצן ולאפשר לגוף לקבל את כל האנרגיה שהוא זקוק לה, כדי לאותת לגוף שאנחנו בסדר ואפשר להירגע ולהוריד רמות קורטיזול ואדרנלין. זו דרך נוספת להחזיר את עצמנו להווה ולפחית חרדות.
אני ממליצה על תרגיל ה 5-5-5: לשאוף אויר בספירה של חמש, להחזיק אויר בספירה של 5, לנשוף החוצה בספירה של 5 ולחזור על כל התרגיל 5 פעמים. נפלא לעשות דבר ראשון כשקמים בבוקר, או לפני השינה ובכל רגע שאנו מרגישות מוצפות ושרגשות הפחד משתלטים עלינו.
3. בדיקה עצמית ושאילת שאלות – בכל יום ובכל רגע לבדוק עם עצמי – איך אני מרגישה? עצובה, רגועה, לחוצה, דאוגה וכיו”ב. למה אני זקוקה? – רגע שקט, חיבוק, לשמוע מוסיקה, לדבר עם חברה או אמא;האם אני יכולה לספק לעצמי את מה שדרוש לי, ואם לא – מי או מה יכול לעזור לי? הבדיקה שלנו את עצמנו ושאילת השאלות מחזירה אותנו תמיד לכאן ולעכשיו ומעודדת אותנו לחפש פתרון ולסייע לעצמנו.
4. התמקדות פנימה – החוסן שלנו מגיע מתוך ההתבוננות פנימה ופחות להקשיב החוצה: פחות לשמוע חדשות ולגלוש ברשתות החברתיות ויותר לעשות דברים שמחזקים אותנו, כמו: לשמוע מוסיקה, פעילות יצירתית, קריאה, יציאה החוצה, פעילות גופנית, אמבטיה וכו’.
5. לזכור שזה מצב זמני – גם אם הוא ארוך וחסר ודאות, הוא יסתיים בסוף וככל שנחזק את עצמנו ואת סביבתנו ונשמור על החוסן הפנימי שלנו, נתחזק מיום ליום.
כמובן, שאם אתן מרגישות שאתן זקוקות לסיוע – כדאי לפנות לעזרה ולתמיכה מכל סוג: מגע, שיחה, טיפול, כדי לא להיתקע עם הרגשות הקשים והכואבים”.
איך מפחיתים סטרס? קחי נשימה עמוקה
לפי, ענבר אופק, מטפלת הוליסטית:”נשימה היא מקור החיים שלנו, כאשר אנחנו בסטרס ובחרדה הנשימה הופכת להיות שטחית. זו תהיה נשימה הישרדותית ולא נשימה מלאה שתעזור לנו לחמצן את האיברים בגוף וזו לא הנשימה שתרגיע. כאשר אנחנו נושמות נשימה מלאה מתאפשרת לנו עבודה פנימית, ריגשית, מנטלית, עמוקה יחד עם התודעה שלנו. מה שנקרא בהרבה גישות טיפוליות: מדיטציה.
אנחנו יכולות לעשות המון באמצעות הנשימה, אם רק נאפשר לעצמנו לנשום.
איך תדעי איך את נושמת? נשימה שיטחית או נשימה עמוקה?
כאשר ניקח נשימה עמוקה נעבור את 4 הדיאפרגמות המרכזיות בגוף שלנו: קרקפת – גרון – בית החזה ורצפת האגן ונשים לב עד לאן מגיעה לה הנשימה. אם הנשימה לא עלתה בכלל לאזור הראש הנשימה היא הישרדותית, אם הנשימה נתקעה במורד הגוף באחת הנק’ שציינתי יש סיכוי שקצת מגע של היד על הגוף באזור שמרגיש תקוע ישחרר את בועת החמצן ויאפשר נשימה עמוקה יותר.
אם הנשימה עולה ויורדת ללא הפרעה, משמע שזו נשימה עמוקה וכאשר תהיי בנשימה עמוקה אני מזמינה אותך לדמיין מחשבות טובות: מחשבות שיהדהדו טוב ואהבה לעצמך ולעולם.
שיהיו לכולנו הרבה רגעים של רוגע ושלווה”.
להירגע באמצעות תנועה וריקוד
לפי מירב ארווס, מדריכת מחול מוסמכת ודולה לאחר לידה: “בימים האלה שאנחנו פחות זזות בהם, והתנועה העיקרית שלנו היא האצבע שזזה על מסך הטלפון ומתעדכנת אחרי אתרי חדשות וקבוצות וואטסאפ… אני נזכרת ברגעים שלפני שיעורי המחול לנשים שאני מלמדת.
רוב הנשים מגיעות עייפות מהיום, מותשות, תוהות האם בכלל כדאי לצאת מהבית כדי לנוע או להיזרק על הספה. בעוד שזה מה שרובן מרגישות רגע לפני השיעור, שעה אחרי- כולן מתמלאות באור ובחיוכים!!
המחול, התנועה, המוזיקה מעירים משהו בנשמה. האדרנלין עולה, זרימת הדם בגוף מתגברת, ועובר יותר אוויר במערכת הנשימה וכתוצאה מכך, מצב הרוח משתפר, הגוף מרגיש חזק יותר ואז… בטוח יותר בעצמו.
ומכל אלו נוצרת רגיעה. כאן תוכלי למצוא סרטונים שלי עם תנועות שמותאמות לרמות השונות, כל אחת לפי יכולתה ולפי מה שנכון לגוף שלה.
חשוב לי לציין, כי דווקא בימים הלחוצים והמבוהלים האלו – חשוב להיות בתנועה!
אם זה בחוגים וחדרי הכושר שפועלים, אם זה הליכה קצרה בשכונה, או בכלל אימון או ריקוד בתוך הבית, וגם עם הילדים.
התנועה תורמת למצב הרוח להיות חיובי ואופטימי יותר, התנועה מגבירה את זרימת הדם, מכריחה אותנו לנשום, ומחזקת את השרירים.
בואו נהיה חזקות יותר.חוסן נפשי ופיזי בימים אלו הוא נכס חשוב💛”.
אחרי שדאגנו להקשיב לעצמנו ולנפשנו, מוזמנות לכתבה: אמא במלחמה: איך להירגע, להרגיע ולדאוג לנפש העדינה של ילדיי.
לכתבות נוספות בנושא:
איך ניתן לתפקד קצת יותר טוב בזמן מלחמה וטראומה?
איך ניתן להקנות תחושה של ביטחון ויציבות בקרב ילדנו בתקופה לא יציבה?
