אמא במלחמה: איך להירגע, להרגיע ולדאוג לנפש העדינה של ילדיי

ימים קשים מנשוא שעדיין לא ניתן להכיל ולתפוס בשום צורה. כל מה שאנחנו רוצות זה להתעורר מסיוט הבלהות הזה, לעולם שכולו טוב, בו נוכל לומר לילדנו שהם מוגנים ולא יצטרכו להילחם במלחמות כשיגדלו. אמן שזו לא תהיה רק אמרה אלא האמת והמציאות.

למרות הקושי במציאות המטורפת הזו יש להקפיד ולזכור כמה חשוב להקשיב לעצמנו ולנפש שלנו. כך נוכל לדאוג ולהיות שם עבור התינוקות שלנו, הילדים שלנו והיקרים לנו.

סטרס, הורות ותינוקות:

על פי טל רון, מלווה התפתחותית וגננת מוסמכת: “בתקופה בה הורים חווים לחץ נפשי משמעותי, פחדים וחרדות, ייתכן כי רבים מהם לא יהיו פנויים באופן מלא לתינוק שלהם כבדרך כלל. מכיוון שבאופן טבעי במצב זה ישנה נטייה להתמקד יותר בהקשבה פנימית ובריפוי אישי, מה שעשוי להוביל לכך שהתינוק לא יקבל את מלא תשומת הלב לה הוא רגיל.

כתוצאה מכך, התינוק עשוי לחוש אי נוחות וחוסר רוגע. במקרים קיצוניים יותר של חשיפה לסטרס מתמשך של ההורה, יתכן כי התינוק יחוש בחוסר ביטחון וזה יתבטא אצלו גם כן בחוסר שקט, מיעוט בשינה ובאכילה ועוד.

איך ניתן להוריד את רמות הסטרס והלחץ הנפשי אצל הורים ותינוקות יחד?

אמא במלחמה: איך אפשר להירגע, להרגיע ולדאוג לנפש העדינה של ילדיי
Photo: Pexels by Nataliya Vaitkevich

פעילות תנועה, מגע וקול אשר משלבת זמן איכות וקרבה, זמן אינטראקציה והפעלת המערכת החושית של ההורה והתינוק.

ומה עושים בפעילות? כל דבר שקשור בתנועה יחד עם ההורה.

* ריקודים – על הידיים או במנשא עם שירים קצביים.

* הנעה של התינוק – במנחים שונים במרחב כמו למשל מנח “אווירון” / ערסול / “נמר על העץ” / הקפצות או הנפות קלות לפי הגיל והשלב ההתפתחותי של התינוק.

* פעילויות חושיות – כמו חשיפה למרקמים, מגע בכל הגוף עם אביזרים במרקמים שונים (ספוג / נוצה / כדור קוצים / מטפחת ועוד).

* פעילות סוגי מגע שונים במקצבים – מגע עמוק לפי קצב מונוטוני (טפיחות / מעיכות / ליטופים / דגדוגים).

כל אלה יעזרו להורדת הסטרס בעקבות הפעלת מערכת שיווי המשקל והפעלת חושי המגע, הקרבה להורה והפעילות המשותפת, ובנוסף יעזרו להרפיה של התינוק, והורדת מתח הדדית לשני הצדדים.”

עיסוי תינוקות כפעילות מפחיתה סטרס

נטלי וסרמן מדריכת עיסוי תינוקות ומדריכת הורים לגיל הרך משתפת ש: “המגע בעיסוי התינוקות הוא הרבה מעבר למילים, המגע הוא תקשורת ברמה הרגשית, תקשורת מכילה ומקרבת, תקשורת שדרכה נוכל להעניק לתינוקות שלנו תחושת ביטחון שמזכירה קצת את הרחם, שם בעצם התינוק חווה עיסוי בפעם הראשונה.

במיוחד בתקופה זו שיש תחושה של פחד וחוסר ביטחון חשוב לתת לתינוקות שלנו תחושת ביטחון וגם קצת לעצמנו.

איך נעשה זאת?

צרו לכם אווירה אינטימית, קחו נשימה עמוקה, שמרו על קשר עין עם הבייבי, דברו בטון מונוטוני וספרו איזה איבר אתם מעסים, בעזרת שמן (מומלץ שמן שקדים).

חזרו על כל תנועה לפחות 3 פעמים (אם יש תנועה שהתינוק אוהב אתם יכולים לחזור עליה שוב).

חשוב שהעיסוי יהיה איטי עם מגע עמוק ונוכח.

בנוסף לטקס העיסוי הקפידו לחבק, להעניק מגע וחום בכל הזדמנות במהלך היום”.

איך נעזור לפעוטות ולילדים גדולים יותר להפוך אירוע לחוסן במקום לטראומה?

על פי דניאל מנו, מנחה להורות בחיבור, היקשרות ותקשורת מקרבת: “אנחנו היא התשובה. תמיד”.

כל אירוע שהילד שלנו עובר, יכול להפוך מטראומה לחוסן וצמיחה.

אמא במלחמה: איך אפשר מעט להירגע, להרגיע ולדאוג לנפש העדינה של ילדיי
Photo: Pexels by Yan Krukau

הנה 3 עקרונות הבסיס, ע״פ פסיכולוגיה התפתחותית-היקשרותית (מדעי המוח בתחום הרגש):

1.היקשרות בטוחה –  קשר קרוב שיש בו דאגה, חום, טיפול, מגע, נחמה – זה הבסיס. בזמן אסון טבע כמו רעידת אדמה, שיטפון וגם מלחמה, מהו הדבר הראשון שילד יחפש? לא מחסה ולא מזון, הוא יצעק ״אמא״, ״אבא״ כדי להישאר קרוב.

קשר קרוב איתנו מציל את הילד מהפיכת האירוע לטראומה.

זה הזמן להגביר את הווליום על החום והרכות מול הילד, להזמין אותו להיתלות בנו גם בדברים שהוא יודע לעשות לבד. להזמין אותו להתקיים בנוכחותנו: ״בואי שבי לידי בזמן שאני מקפלת כביסה״. ״משהו לא מסתדר לך? רוצה שנתכרבל על הספה או נשחק משהו יחד?״

2. גישה לכל קשת הרגשות – במיוחד המכאיבים והעדינים שבהם: עצב, אבל, דאגה, געגוע. זה יאפשר לרגש להתקדם הלאה במערכת הרגשית במוח לכיוון נקודת הסיום: דמעות.

דמעות של עצב ואבל הן הסימן להסתגלות וחוסן: ״זה באמת מבהיל, זה מפחיד להרגיש ככה. אני איתך כאן ביחד״.

רלוונטי ביחס לכל מציאות רצויה שהילד לא יכול לקבל: צעצוע שנהרס או שחטפו לו מהיד, המסך שצריך לכבות וכו׳ – שפע הזדמנויות לעזור לילד להגיע לדמעות שלו.

3. משחק אמיתי = חקירה, יצירה, זמן שבו הילד שוקע בפעילות אהובה עליו, בלי צורך לנצח, לצבור נקודות, להשיג תוצאה רצויה.

לא משחק אמיתי: מסכים, חוגים, גן, בי״ס, מפגשים עם חברים.

כן משחק אמיתי: בנייה (קוביות, מגנטים), משחקי דמיון, בצק, האנשה של דמויות, תנועה, מוזיקה, יצירה, סיפור.
משחק מאפשר מקום עבור רגשות לזוז, למצוא פורקן שנבנה והצטבר במערכת והפך לאגרסיה או לתסכול תקוע.

בתקופה כזו של מתח ומצוקה, רגשות של הליבה של המוח הם אלו שתופסים פיקוד: תסכול, בהלה ומרדף.

אם יש משהו שחשוב לי שתקחו מכל הפסקה הזו זה למצוא דרכים להזיז את האנרגיה הזו בצורת משחק: מלחמת דגדוגים או מלחמת כריות, תופסת, מחבואים. זה מניע אנרגיה תקועה של בהלה ופחד, בלי שזה יהיה יותר מדי מעורר או משתק.

הילדים שלנו לא צריכים שיהיו לנו את כל התשובות. הם צריכים אותנו, וזהו. בנוכחות, הקשבה, קרבה.

״אני לא יודעת אהוב, אני באמת לא יודע, ילדה שלי. אני רק יודע שאנחנו ביחד ואנחנו נתגבר על הכל
כמו תמיד״
אנחנו היא התשובה.”

לכתבות נוספות בנושא:

אישה במלחמה: איך לדאוג לעצמי וליקרים לי מבחינה מנטלית

איך ניתן להקנות תחושה של ביטחון ויציבות בקרב ילדנו בתקופה לא יציבה?

איך ניתן לתפקד קצת יותר טוב בזמן מלחמה וטראומה?

אנני רבינוביץ- הדרכת הורים

דולה לאחר לידה, הדרכת הורים
0585017584

לדרמן אנקה – צלמת

מתנות ליולדת, צלמת הריון ולידה
0543157115

טיפול בכאבי שרירים ומתח כרוני

טיפול מגע לאיזון הגוף, מתנות ליולדת
0545490434

תהיי חברה?

הרשמי לעדכונים:

אנחנו לא אוהבות ספאם. לא מעבירות את הפרטים שלך לאף אחד אחר.

שתפי בפייסבוק
שתפי בטוויטר
שתפי בפינטרסט
העבירי בווטסאפ
העבירי במייל
תהיי חברה? הרשמי לעדכונים:

אנחנו לא אוהבות ספאם. לא מעבירות את הפרטים שלך לאף אחד אחר.

היי אימוש, מחפשת משהו?
תהיי חברה,
הרשמי לניוזלטר

הצטרפי לרשימת התפוצה שלנו לקבל עדכונים על כתבות, הטבות והנחות.