תעסוקה עם ילדים במלחמה ובאי יציבות – מה אפשר לעשות בבית ובממ"ד/מקלט כדי להרגיע ולהסיח את הדעת?

אנחנו עדיין בתקופה מטלטלת: גם אם נכון לעכשיו נרגעו האזעקות, הריצות לממ"ד/למקלט והילדים חזרו למסגרות ולסוג של שגרה, אנחנו עדיין מתמודדות עם איך להירגע ולהרגיע ואם מצאנו את עצמנו מחפשות תעסוקה עם ילדים במלחמה, עכשיו אנחנו ננסה לעזור להם לאוורר רגשות מהתקופה שעברנו כולנו. נשות המקצוע שאיתנו באתר, ב'אינדקס ילדתי' דאגו לנו לרעיונות חשובים ופרקטיים לאיך להרגע מכל מה שאנחנו עוברים בתקופה הזו. ולצערנו אנחנו מדינה למודת מלחמות ואיומים ואמן שלא נצטרך – אבל תוכלו למצוא כאן גם לרעיונות למה אפשר לעשות עם ילדים בבית ובממ"ד/במקלט.

על פי הדר חדד, מאמנת נוירו-מוטוריקה לילדים עם קשיי ויסות, קשב ולמידה: "כשאנחנו נכנסים לממ״ד אנחנו נכנסים במצב בהלה ובעוררות גבוהה. מה עושה לנו מצב הסטרס? הקורטיזול – הורמון הסטרס, מופרש. השרירים מתקשחים, הקשב יורד – כאשר קיים מצב מלחיץ, אלה הן תגובות נורמליות לחלוטין והן אפילו טובות.
הבעיה היא כאשר המצב המלחיץ נשאר לאורך זמן. במצב כזה יכולות התפקוד של הגוף ושל המוח יורדות.

תעסוקה עם ילדים במלחמה – פעולות חשובות גם עבורנו

קודם כל תירגעי – טוב אני לא רגועה ואיך אפשר להירגע במצב כזה? את יודעת מה? אני אפילו לא מבקשת ממך לשחק אותה רגועה. הילדים מסתכלים עלייך וזה נורמלי לחלוטין שתילחצי. הם לומדים מאיתנו איך נראים ואיך מגיבים כאשר נלחצים. כשאת מבינה שהסכנה עברה אבל עדיין צריך להישאר בממ״ד/מקלט זה הזמן לפעולה.

תהיי זברה – בספר ״למה לזברות אין אולקוס?״ הביולוג רוברט ספולסקי מתאר שהזברות נתונות למצבי לחץ קצרי מועד, כמו בריחה מטורף. ולא למצבי לחץ כרוניים. ספולסקי מתאר גם את דרכה של הזברה להתאושש ממצבי הלחץ. כל אחת מתרחקת למקום אחר כדי להתנער, וכשהן נפגשות הן מתלקקות ונושכות נשיכות קלות אחת את השנייה. איך תאמצי את דרך הזברה?  תתנערי – לילדים שלך יש את נוירוני המראה והם ילמדו ממך לעשות זאת. אולי הם ישאלו אותך ״אמא מה את עושה?״ אני אומרת לילדים שלי שאני מוציאה את הבהלה מהגוף שלי -אם יתמזל מזלך גם הם יתנערו אחרייך.

לישה – את יכולה לשבת קרוב לילדייך ותוך כדי חיבוק לחזק את החיבור שלכם על ידי כך שתלושי אותם.
המפרקים מחוברים ישירות למערכת הרגשית והלישה מפעילה את מערכת הרוגע.

תעסוקה עם ילדים במלחמה – הכנת ערכה לממ"ד/למקלט

לפי טל רון, יועצת שינה, מדריכה לליווי התפתחותי ולעיסוי תינוקות, מלווה אימהות אחרי לידה: "רגעים של אזעקה הם לא פשוטים לנו המבוגרים במיוחד כשאנחנו עם פעוט קטן בממ"ד, גם הקטנטנים לעתים נבהלים ומבולבלים מההסתגרות בממ"ד. כדי להפחית את המתח ולעזור לילדים להרגיש בטוחים, אפשר להכין מראש "ערכת ממ"ד/מקלט" עם כמה משחקים קטנים או חפצים מוכרים מהבית.

רעיונות למה ניתן להכניס לערכה:

– בובת כף יד קבועה שנמצאת בממ"ד/מקלט (אפשר לדקלם איתה דקלומים ולשיר יחד איתה שירים מוכרים)

– אביזרי גרייה חושית לפעוטות כמו למשל ערכת בצק או פלסטלינה.

– בחרו 3 ספרים שאפשר להשאיר בממ"ד או לקחת איתנו בערכה למקלט. באמצעות קריאת הספרים אפשר להפוך את זמן השהיה במרחב המוגן לשעת סיפור.

בנוסף, ניתן לקיים מסיבת ריקודים – מתאים מכל גיל, מפעילים מוזיקה ברמקול נייד ורוקדים יחד. לפעוטות גדולים יותר כיף כשמכבים את האור ומאירים עם פנסים ורוקדים יחד".

תעסוקה עם ילדים במלחמה – זמן לעשות סדר במגירות הלב והבית

שני סלע, מייסדת והבעלים של "שנילי תסדרי לי", עסק המספק שירותי סדר, ארגון ומעבר דירה: טוענת כי: "מחקרים מוכיחים שבזמן לחץ המיקוד ויכולת הסדר והירידה לפרטים גבוהה מהרגיל ודווקא סדר וארגון מייצר רוגע. עצם הידיעה ש"הכל עומד במקום" ואנחנו יודעים היכן כל דבר נמצא, מוריד את מפלס הלחץ.

לעיתים תוך כדי הסדר והארגון, מוצאים דברים שונים שחיפשנו לאורך זמן שעם מציאתם יש זכרונות רבים וחוויות נעימות שעולות .

זמן זה שבו אנו מסדרים, הינו הזדמנות להיות "ביחד" ולתמוך אחד בשני".