בכי התינוק – הסברים וטיפים להתמודדות עם בכי של תינוקות

כשהתינוק שלי בוכה אני…

חכי רגע לפני שאת ממשיכה לקרוא את הכתבה – עצמי עיניים ונסי להשלים את המשפט.
מה הדבר הראשון שקופץ לך לראש?
כשהתינוקת שלי בוכה אני לא יודעת מה לעשות / אני יכולה להשתגע מזה / אני רוצה לבכות ביחד איתה. כשהתינוק שלי בוכה אני מצליחה להרגיע אותו, אבל די! אני מותשת.
נשמע לך מוכר?

זו לא אשמתך שהתינוק שלך בוכה

אם את נמצאת במקום ציבורי והבכי מפריע לסביבה, אל תגידי: “סליחה”. ההתנצלות גורמת לך להרגיש אשמה. הצלחת להרגיע אותו? נהדר. אבל זה לא בזכותך. אל תיקחי קרדיט לעצמך. הוא בחר מתי להפסיק את הבכי. אם הרמת גבה כשקראת את המשפט האחרון, המשיכי לקרוא, ואולי עד סוף הכתבה אופן החשיבה שלך לגבי התמודדות עם בכי ישתנה, וייתכן שהמשפט בכותרת יסתיים אחרת. המחשבה הזו תעזור לך להפריד בין המצוקה שלך למצוקה שלו.

האם לתת לתינוק שלי לבכות?

תינוקות בוכים – זה בסדר. לא “כי זה מחזק להם את הריאות”. כמובן שלא לתת לו לבכות בחדר לבד כשאת בחדר הסמוך. וגם אין צורך לתת לו לבכות רק כי אמרו לך: “אל תחזיקי אותו יותר מדי, הוא עוד יתרגל לידיים…” תני לו לבכות, אצלך על הידיים, במקום הכי בטוח שיכול להיות עבורו, כשאת נמצאת. אין צורך להגיד:”די…די…”. אלא פשוט להיות. התינוק שלך בוכה. ואת נוכחת. זו המשמעות של התמודדות עם בכי.

אמא יושבת על ספה שתינוקה בחיקה, מתמודדת עם בכי של התינוק ומנסה להרגיע עם מגע, מוצץ וחיתול בד שבידה
צילום: תמר שמש

למה תינוקות בוכים?

בשנה הראשונה אין משמעות למושג פינוק. את לא צריכה לחשוש ממתן מענה לבכי. אין סיבה חינוכית שבגללה כדאי לך לא להרים אותו. הוא בוכה וזה משגע אותך? בדיוק בגלל זה הוא בוכה. זהו מנגנון הישרדותי שנועד להפעיל את הסביבה כדי שתעזור לו. למה תינוקות בוכים? המעבר בין החיים המוגנים ברחם אל החיים שבחוץ הוא קשה. עודף גירויים, עבודה של מנגנונים חדשים בגוף, חוסר גבולות. הוא בסך הכל זקוק לאמפתיה, חמלה והבנה. לכן כשתרצי לעזור לו להירגע, ספקי לו אלמנטים שהוא זוכר ומכיר מהרחם, למשל: תנועה, מגע ונשימה. אולי הוא בוכה מחוסר נוחות פיזית: אם הוא רעב – תאכילי. אם חם/קר לו – תפשיטי/תלבישי. אם הטיטול רטוב לו – תחליפי. אם כואב לו משהו – אולי הוא זקוק לבדיקת רופא.
אם בדקת הכל ועדיין יש בכי, ייתכן שמדובר בחוסר נוחות רגשית – פורקן של לחץ ומתח שהצטבר במשך היום. דווקא על הידיים שלך הוא בוכה. אצלך הוא מרגיש מוגן ובטוח, ולכן הוא מאפשר לשחרר את מה שהוא החזיק כל היום. דמעות מכילות הורמונים וחלבונים שמסייעים לגוף בתהליך של איזון לחץ דם, הורדת דופק הלב, וויסות טמפרטורה. זוהי הסיבה שחשוב לתת לו לבכות, וגם לסיים את הבכי, את התהליך שמאפשר לגוף להירגע. אם נגיד לו “די, די” ונגרום לו לעצור את הבכי, התהליך הזה ייפסק באמצע, והתינוק עדיין יישאר ברמת לחץ או מתח. המתח הזה מהר מאד יחזור לפני השטח, ושוב יגרום לבכי.

התינוק אצלך בידיים, ומה עכשיו?

התינוק מרגיש את קצב פעימות הלב שלך. אם את בלחץ, הן תהיינה מהירות, כמו דהרות. כמו אינסטינקט בטבע, הוא ירגיש “סכנה”, אין סיבה שיעצור את הבכי. הכלי המרכזי שכדאי להשתמש בו לצורך התמודדות עם בכי הוא הארכת הנשימה, כך שהתינוק יוכל להסתנכרן עם פעימות הלב שלך.
רעיון מהפכני: במקום להתייחס לתינוק ולמה שהוא זקוק, תחשבי כרגע על עצמך. התינוק במקום הכי בטוח ומוגן עבורו. הוא יהיה בסדר. תתרכזי בעצמך. תזכרי למה תינוקות בוכים. התינוק זקוק לך בטוחה, נוכחת ויציבה, כדי שהוא יוכל להשתמש בך ככלי להרגיע את עצמו. התינוק על הידיים חלק ניכר מהזמן, ומבלי לשים לב הכתפיים שלך מתעגלות ומכופפות, או שהגב התחתון שלך קעור. סדרי את היציבה. פרשי את שתי כפות הרגליים על הרצפה, כך שמשקל הגוף שלך יתחלק באופן שווה בין שתיהן. הברכיים כפופות. הירכיים פונות מעט פנימה. אספי את רצפת האגן ואת הבטן פנימה ומעלה, פתחי את בית החזה, הרפי את הכתפיים, שחררי את העורף והצוואר. מצאת את קו האמצע שלך? יציבה פיזית תעזור לך גם ביציבה הנפשית. התפני כדי לנשום. קחי שאיפה ארוכה בזמן שאת סופרת עד 4, ואת הנשיפה שחררי לאט בזמן שאת סופרת עד 6. ושוב. זה עניין של תרגול. התינוק יסתנכרן ביחד עם הנשימות הארוכות, השלוות והרגועות שלך.

עכשיו כשאת נושמת, איך תאחזי את התינוק?

(1) התנוחה הקלאסית, קרוב אלייך, בחיבוק. התינוק מריח אותך, מרגיש אותך קרוב, ושואב ממך ביטחון.
(2) הראש של התינוק שעון בפנים המרפק שלך, והאמה שלך תומכת בכל החלק הקדמי שלו. כך יש לך יד פנויה להניח, ללטף, או לטפוח בקצב אטי על גבו. את משדרת נוכחות ותנועתיות. (אל תשכחי לאחוז כך גם בצד שפחות נוח לך. חפשי אצלי סרטון על “מנחים סימטריים”).
(3) התינוק שעון עם הגב אלייך, הפנים החוצה. הוא על קו האמצע שלך, לא נוטה מדי לכיוון כלשהו. את יכולה לאסוף את הרגליים שלו בהצלבה אל הטבור. התנוחה הזו מזכירה לו את הרחם. (זכרי את היציבה שלך תוך כדי). תוכלי לנוע עם האגן ולסנכרן את הנשימות, כך שסיבוב אחד שלם יהיה בשאיפה, והסיבוב הבא בנשיפה. כמובן גם לצד השני. אפשר לשלב צלילים של הברות פתוחות. תינוקות אוהבים צלילים ארוכים ואיטיים. השתמשי בשמות שהוא מכיר מהבית – השם שלו, השמות של האחים שלו, ואולי:”א….ב….א….. א….מ….א”. נסי ותראי שזה ירגיע גם אותך, כי למעשה את מאריכה את הנשימה שוב.

אמא עומדת ומחזיקה בתינוקה שגבו מופנה אליה מקבלת את רגליו בתנוחת עירסול על מנת להרגיע בכי תינוקות, כשברקע קיר אפור עם מדפים ודברי נוי שונים, עציצים, פסלים ומסגרת תמונה וברקע עגלת התינוק
צילום: תמר שמש

(4) בתוך המנח הזה את יכולה לאחוז ביד אחת את כפות הרגליים המקופלות שלו. ביד השנייה חפני את הבטן שלו משני הכיוונים (כמו תנועה שנקראת “גל” מתוך עיסוי הבטן). אם הבטן שלו תנוח, שאר הגוף לא יהיה מכווץ.
זכרי למה תינוקות בוכים. את כאן בשביל שהוא יוכל להשתמש בך כדי להרגיע את עצמו. עם הרוגע והביטחון שלך, שעוד כמה דקות הוא יעבור את זה ויהיה בסדר.
רובנו גדלנו למציאות שבה ההורים שלנו לא נתנו לנו לסיים את הבכי. משפטים כמו:”את היית ילדה מאד נוחה, לא בכית בכלל”.”למה את בוכה כמו תינוקת?” המסר שגדלנו עליו טבוע בנו עמוק. אולי לכן קשה לנו לשמוע ולהכיל את הבכי של התינוק שלנו. ילדים שגדלו למציאות שבה ההורים נענו לבכיים כשהיו תינוקות, הם הרבה יותר סבלניים, רגישים ואמפתיים כלפי בכי של האח התינוק שהצטרף לא מזמן למשפחה. תינוקות שנענים לבכיים גדלים להיות רגישים ובטוחים ומבינים שהעולם הוא מקום מוגן שאפשר לבטוח בו.

זוכרת את המשפט “כשהתינוק שלי בוכה אני…”?

כנראה שייקח זמן לדברים לחלחל ולהבין. לא פשוט לבצע את זה הלכה למעשה. ברגע האמת את עם תינוק בוכה על הידיים, ואת ממהרת לפעול לפי האינסטינקטים שטבועים בך עמוק. קשה לעשות שינוי בחשיבה ובהתנהגות. אני מציעה לך לשוב ולקרוא בעוד כמה ימים, אולי פתאום תתחדד לך נקודה למחשבה.
אל תתביישי לבקש עזרה. תינוקות נרגעים באופנים שונים אצל אנשים שונים, ויש אנשים סביבך שאוהבים אותך וישמחו לעזור. אני מבטיחה לך שתינוקות לא נשארים לעד על הידיים.

לסיום – האם אפשר לעסות תינוק בוכה כדי להרגיע?

הוכח מחקרית שתינוקות המקבלים עיסוי מלא פעם ביום, רגועים יותר. עם זאת, לא הייתי משתמשת בעיסוי על מנת להרגיע תינוק בוכה. עיסוי צריך להתבצע כשהתינוק ערני ונינוח, לא עייף מדי ולא רעב מדי (מלבד עיסוי הבטן כעזרה ראשונה להרגעה של גזים).

אשמח לשמוע ממך בתגובות למטה – האם חידשתי לך משהו? האם היה לך מעניין? האם קיבלת כלי פרקטי שאת יכולה ליישם ברגע האמת? מוזמנת לבקר באתר לגעת הפונה להורים – שם תמצאו סרטונים ממוקדים, איתם תוכלו לעסות את התינוקות בכל זמן, בבית שלכם, בקצב שלכם, צעד צעד, ולהכניס את הקסם של המגע עם התינוק לחייכם.
שלך, נאוה.

על מחברת הכתבה:

נאוה שפיגל
מרפאה בעיסוק, מדריכה ומכשירת מדריכות לעיסוי תינוקות, ותרגילים ותנועה לתינוקות. מנחת קבוצות. 054-4972199
שיתוף ב facebook
שתפי בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפי בטוויטר
שיתוף ב pinterest
שתפי בפינטרסט
שיתוף ב whatsapp
העבירי בווטסאפ
שיתוף ב email
העבירי במייל
תהיי חברה? הרשמי לעדכונים:

אנחנו לא אוהבות ספאם. לא מעבירות את הפרטים שלך לאף אחד אחר.

8 תגובות

  1. תודה,
    מה לגבי שששששששש?
    אם די,די עוצר את הבכי וזה לא נכון לתינוק,נאם גם שששששש לא נכון?

  2. תודה על שאלה נהדרת שמאפשרת לי לחדד עוד את הנקודה.
    הצליל: “שששש….שששש…” כשהוא מתבטא באורך של ספירה עד 4 ברצף, למעשה מדמה את הרחשים הפיזיולוגיים שהעובר שמע ברחם כאשר נזרק דם במעבר בין חבל הטבור לשליה.
    לכן זהו צליל אוניברסלי שמשתמשים בו בהרבה שפות (לא רק בעברית), כצליל שעוזר לתינוק להירגע. כמו שכתבתי בכתבה – את בעצם משתמשת באספקטים שהוא מכיר וזוכר מחייו ברחם.
    עכשיו הכל תלוי איפה ההתכווננות שלך כשאת אומרת לו “ששש”.
    האם כשאת אומרת לו “שש” את בעצם מתכוונת בתודעה שלך להעביר לו מסר:. “שש שקט די כבר?” זו אופציה כמובן פחות מומלצת.
    במקום זה:
    קחי לעצמך שאיפה ארוכה, ובמשך כל הנשיפה, לאט לאט, תמתחי את הצליל הנעים “שששש ….” בקצב של ארבע, מתוך מטרה שישאב ממך ביטחון, שיבין את הנוכחות שלך איתו.
    זה win win כי באופן הזה את גם מאריכה את הנשימה שלך, ומרגיעה למעשה גם את עצמך.
    מקווה שעזרתי.

  3. כתבת מקסים! רק לקרוא את המילים שלך ולדמיין אותך אומרת אותם מרגיע אותי!
    תודה👌חידשת לי בזה שהתינוק יפספיקצלבכות כי הוא החליט ולא כי ה״צלחתי״ להרגיע אותו!
    תודה

  4. כתבה מעניינת, רגישה מאוד לצרכים של הדיאדה הורה תינוק. היא גם רלוונטית מאוד לנו “הסבתות” האוהבות שלעיתים גם מתמודדות עם בכי של נכדינו התינוקות. אהבתי את ההעשרה בידע התפתחותי שמתייחס לעולם הרגש והגוף גם יחד. יישר כוח. אדית. קלינאית תקשורת וסבתא.

    1. אדית שלום לך, בתגובתך המרגשת הצלחת לדייק את עיקר ההתכווננות שלי בכתיבה – דיאדה הורה תינוק. על כך אני מודה לך, ומאושרת שזה המסר שעבר אלייך בקריאה.
      תודה לך,
      תהני מהנכדים.

  5. הי ליבת
    השאלה שלך נוגעת בנושא מאד חשוב – וזה נושא הבטיחות. מצבים כמו נסיעה ברכב עם תינוק בוכה יכולים להיות מאד מאד מתסכלים. בעיקר כשיש תינוקות שפחות אוהבים את הנסיעה באוטו, ובוכים כל פעם שרק מושיבים אותם בכיסא הבטיחות.
    גם פה אפשר להתייחס גם להיבט הפיזי שמפריע, וגם להיבט הרגשי.
    האם יש משהו פיזי שאפשר לעשות כדי להקל עליו? כמו לשים חיתול בד על החלון כדי לצמצם את הסנוור מהשמש, או לתת לו להחזיק ביד שמיכי עם הריח שלך, או לדאוג שהוא יגיע לנסיעה כשהוא שבע, ולא בזמן שהוא ממש תיכף צריך לאכול.
    ויש את ההיבט הרגשי, שכאן אין מה לעשות, את צריכה להחזיק חזק… לדעת שאת האמא הכי טובה שאת יודעת להיות… לספר לו במלים שאת שומרת עליו ולכן כרגע לא יכולה להחזיק אותו בידיים וזה לטובתו… לנשום עמוק… לדבר אליו… ושוב לנשום…. ולהגיע בבטחה אל היעד.

רוצה להשאיר תגובה?

תהיי חברה,
הרשמי לניוזלטר

הצטרפי לרשימת התפוצה שלנו לקבל עדכונים על כתבות, הטבות והנחות.