הסיפור שלי מתחיל אי שם בשנת 2020, תאריך מיוחד עבורי 24.2.2020 ילדתי את ביתי מיה.
ילדתי את הגרסה המשודרגת של בעלי 🙂 ולמה מיוחד? כי קיבלתי את מתנת החיים האמיתית לכבוד יום הולדתי שחל בתאריך 26.2.
אז הלילה שלפני הלידה התחילו לי צירים. אבל לא צירים רגילים, אם יש מרווח כל 10 כל 15 דק’ וכו’ לי היו כל 7 דקות, ככה הראתה האפליקציה לתזמון צירים.
בדיעבד, הבנתי שאלה הצירים ושעוד שניה אני פולטת מתוכי את החיים עצמם ואני ממש כבר לא יכולה לחכות לרגע המיוחל, רק שלא נפלו לי האסימונים.
בין ציר לציר שיחקתי רמיקוב בטלפון וביקשתי מבעלי שיתן איזה סיבוב קטנה בגב, ככה כמו שמלמדים בקורס הכנה ללידה. חייבת לציין זה עזר בין לבין.
הגענו לאסף הרופא ואמרו לי שאני מוכנה ללידה. את הלילה העברנו שם.
יצא שמיה התבשלה לה בבטן אולי 10 שעות נוספות.
קיבלתי זריקת אפידורל, שמו עלי מסכת חמצן ולא היה לי שום מושג (למרות שהיינו בקורס הכנה ללידה) מה זה ללדת…
ואז נתנו לי זירוז ובבוקר למחרת זה קרה.
עברתי לידת ואקום.
תמיד פחדתי שאני צרה ויהיה קשה לשלוף ממני משהו חי בועט.
ובאמת האינטואיציה שלי לא הטעתה אותי היה לנו קשה, לשתינו!
לי היה קשה לעשות נשימות וליישם לפני ותוך כדי את הנשימות, ולמיה היה קשה לצאת.
היא התברגה נכון, אבל היה צריך לעשות הליך וקום.
לבסוף עם הרבה הרבה מזל, מיה שלנו הלבישה עלינו את התארים אמא ואבא.
אין ספק שהיה מרגש❤️ ונראה מה אלוהים מתכנן לי בלידות הבאות.
העיקר שיהיה לנו עם ידיים מלאות ובריאות!
מוזמנות לפרופיל המקסים של אוסנת באינסטוש
