תעשי, תכיני, תבדקי, תחליטי
חומצה פולית! רק אל תשכחי חומצה פולית! את רק חושבת על להיכנס להריון וכבר את צריכה לדאוג למשהו. את בהריון ואז – ויטמינים, אומגה שלוש (אוי הטעם…). מי חשב על ההתעללות הזו, שצריך לבלוע כדור עם ריח כל כך לא נעים, כשגם ככה רוב הזמן בא לך להקיא? כל ההיריון את קוראת ומתכוננת. הרשת מציפה אותך בכתבות ובמידע, העיקר שתהיי מוכנה לרגע המכונן. תדאגי לגוף שלך; תדאגי לעובר; תבני תכנית לידה; קבלי החלטה איפה ללדת; תשמרי טיפים; תכיני תיק לבית חולים; תעצבי חדר עם טפט חמוד כזה, אולי בצבע מנטה כדי לאזן, כדי שלא הכל יהיה כחול מדי או ורוד מדי; ותקני כמה שיותר מוצרים לא-הכרחיים לקראת היום הגדול.
אמאל'ה אני אמא!
הרגע הגדול מגיע. את מגיעה לבית החולים. חוויה ביג טיים, ותוך כמה שעות, הרבה שעות, אולי אפילו ימים – מגיח לאוויר העולם הבייבי החדש. העובר שהיה עטוף, מוגן ושמור אצלך טוב טוב, במשך תשעה חודשים שלמים. כמה התרגשות! קול הבכי שמסמן שהכל בסדר מציף אותך. אתם נפגשים לראשונה. המגע, היד הפצפונת, היצור הפיצפון הזה כולו שלך. מטורף! את לא באמת ידעת שככה תרגישי אחרי לידה. אי אפשר לתאר או להתכונן לרגע הזה וללידה בכלל. אבל כן קראת קצת, שמעת ממשפחה, מחברות, על לידות, בתי חולים, אולי לקחת קורס הכנה ללידה, ראית בסרטים. זה הרי בדיוק כמו בסרטים, הא?!
ומה עכשיו? למה לא סיפרו לנו כמה זה קשה
אבל מה? פחות דיברו איתך על היום שאחרי. לא שמעת הרבה על מה קורה אחרי שמשתחררים הביתה, עטופים בבלונים, חבילות, עלונים ושטויות. גם באינטרנט יש נושאים שהם קצת פחות מדוברים אחרי לידה. לכולנו בהחלט היה עוזר לדעת קצת יותר, לבוא "טיפה" יותר מוכנה, להבין שאת לא לבד ושזה בסדר. להיות אחרי לידה זה כל כך מרגש ובאותה הנשימה מאתגר עד מאוד.
צוות "ילדתי" ערך מחקר בקרב אמהות אחרי לידה. ריכזנו עבורכן מספר נקודות, שבדיעבד היינו מחבקות את מי שהייתה מספרת לנו שזה מה שמחכה לנו אחרי לידה.
- שינויים פיזיים – אחרי הלידה אצל רובנו – אם לא אצל כולנו – מתחוללים שינויים בגוף. בהתחלה דימומים, יש כאלה שיוצאות מבית החולים עם תפרים, לעתים יוצאים טחורים (באתר כתבה מפיזיותרפיסטית מוסמכת על טחורים), ואנחנו חוות כאבים שונים, גודש בחזה וכו'.חשוב לדעת שזה קורה. להבין שזה זמני, וזה עובר. עם זאת, כמובן חשוב לעקוב ולהיבדק אם משהו מרגיש חריג, גם אם זה דבר קטן. מוזמנת לקרוא על טיפים שיעזרו לך לדאוג לעצמך אחרי לידה.
- להיעזר ולשחרר – גם אחרי משכב הלידה ה"ארוך" (ברור ששכבת, נחת, התאוששת ולא טיפלת כל היום בתינוק), לוקח זמן להתאושש. לכן, חשוב להקיף את עצמך, מבעוד מועד, בכמה שיותר עזרה בתקופה של אחרי הלידה – כל אחת כמה שמתאפשר לה. חשוב לשחרר, להיעזר איפה שאפשר וכמה שניתן.
- הורמונים, הורמונים, מה נסגר? – חשבת שבהיריון היית הורמונלית? רבות מאתנו חוות אחרי לידה משבר הורמונלי ביג טיים! את עלולה למצוא את עצמך בוכה ממש מכל דבר, אפילו אם זה בגלל הכלים בכיור. כמובן, אם לא טוב לך ויש לך חשש, ולו קטן, שמדובר במשהו שהוא קצת יותר עמוק מהצפת הורמונים, חשוב מאוד לפנות לאנשי מקצוע ולהיבדק, כדי לא לשקוע למקומות של עצבות ודיכאון אחרי לידה.
- עניין של זמן – לא כולנו ישר מתאהבות עד מעל הראש בבייבי שלנו. אז מה אם זה התינוק שעכשיו ילדת, זה שגידלת בתוכך תשעה חודשים. גם אם חשבת שקצת התחברתם כשהיה עובר ופינטזת שכשיצא לאוויר העולם את תתאהבי בו ממבט ראשון. את רואה אצל חברות ובנות משפחה איך ישר אחרי הלידה הכל מושלם, יש לאמא חיבור מדהים עם התינוק, והיא קורנת…כמה מהמם! את תוהה למה אצלך זה לא ככה ומה לא בסדר איתך, נכון?! אז לא! לא תמיד זה כך. וזה בסדר! את לא אמא רעה! חשוב להבין שלחלקנו לוקח זמן להתחבר ולהתאהב. זה תהליך, אבל זה קורה ובגדול.
- אינטואיציה אימהית – תמיד יהיה לכולם סביבך מה להגיד ומיליון עצות (לרוב סותרות) על כל דבר. צריך לדעת מה לסנן ומתי להקשיב לאינטואיציות שלך.
מכיוון שראינו שיש כל כך הרבה על מה לכתוב ומה לשתף, עלתה כתבת המשך: עוד דברים שהיינו ממש שמחות (!) אם היו מספרים לנו לפני הלידה.
אנחנו בטוחות שגם לכן יש הברקות וטיפים משלכן! נשמח אם תשתפו אותנו בתגובות.
4 תגובות
כל כך נכון ומדויק, וואו כמה דברים אנחנו לא יודעות כשאנחנו חוזרות עם הבייבי הביתה. תודה על כתבה מדהימה
תודה רבה רבה לך:)! זה בהחלט עוזר לדעת ולבוא קצת יותר מוכנות. כל כך חשוב לשתף ולהכין גם את מי שלפני.
כמה שאת צודקת. אני זוכרת את השוק הראשוני הזה ושכל מה שרציתי לעשות היה לבכות כדי לשחרר את המטען הזה מבלי שיתחילו להילחץ סביבי
תודה רבה. זה ממש ככה. מערבולת של רגשות והתרגשויות והכל כל כך חדש ושונה