המלחמה מביאה עמה חששות, סטרס, חרדות ואי ודאות לכולנו, במישורים רבים. הריון ולידה במלחמה עשויים להוסיף אתגרים סביב הדאגה לעובר, איך שומרים על עצמנו במהלך ההיריון ואיך מתכוננים ללידה במציאות של מלחמה וחוסר ודאות?
נשות המקצוע באתר ובאינדקס 'ילדתי', כאן איתנו כדי להעניק לכולנו ידע רב וכלים חשובים לאופן שבו ניתן לדאוג לעצמנו בתקופה מאתגרת זו.
הריון ולידה במלחמה – איך הגוף שלנו פועל?
לפי שחר שיינפלד, דולה ללידה ומטפלת ברפואה סינית עם התמחות בתחום ההיריון והלידה: בזמן מלחמה, כשאנחנו חווים מצוקה, או איום (מוחשי או רחוק) על חיינו – המוח מפעיל את המערכת הסימפתטית – נקרא לה "חדר חירום". בזמן כזה הגוף נערך למצב של תגובה כמו לברוח או להילחם.
הוא מגביר את קצב פעימות הלב, הנשימה הופכת שטחית ומהירה ,ורוב הדם זורם לגפיים ופחות לאיברים הפנימיים כמו מערכת עיכול, רחם, ועוד.
כדי לשמור על רוגע, על פעילות תקינה של מערכת העיכול ומערכת החיסון, ועל חמצון תקין של העובר – אנחנו רוצות לחזור למצב שבו המערכת הפרא-סימפתטית פועלת נקרא לה "חדר ריפוי".
המוח מבין שהכל רגוע, ומשדר לגוף שאפשר לחזור לשגרה- להסדיר את קצב פעימות הלב. הנשימה הופכת אישית ועמוקה יותר, והדם זורם גם לאיברים הפנימיים.
הריון ולידה במלחמה – איך אפשר לעזור למוח לעבור מחדר חירום לחדר ריפוי?
1.נשימה – תרגולים של נשימה אישית ועמוקה – ביחס של 1:2 בין שאיפה לנשיפה.
כלומר נשיפה ארוכה פי שתיים מהשאיפה , תעזור להאט את קצב הנשימה ולשדר למוח "עסקים כרגיל.”
2. תזונה מיטיבה – נפחית בקפה, סוכר ובפחמימות ונזין את הגוף עם ירקות מבושלים, בשר ושומנים כמו זיתים, שמן זית , זרעי שומשום.
3. שינה – לשינה מרכיב חשוב בתמיכה בפעילות הפרא-סימפטטית – שינה מוקדמת (עד 22:30 לכל המאוחר), ללא מכשירים אלקטרוניים או סלולריים.
4. פעילות גופנית – מתיחות בכל בוקר, ריצה /הליכה, אימון קצר של 20 דקות יעזרו לפרוק את האדרנלין ולשמור על חיוניות ורוגע.
5. שמירה על שגרה ככל הניתן – זמני ארוחות קבועים, מפגשים עם חברים, פעילות כמו: בישול, גינון
6. טיפולים – במקרה הצורך מותר ורצוי גם להיעזר בטיפול רגשי או גוף-נפש כמו: עיסוי, דיקור
הריון ולידה במלחמה – בין חרדה לתקווה
דיתה גולן הדרי, מטפלת רגשית, מיילדת ויועצת הנקה, מסבירה כי: "הריון בתקופה לא יציבה, כמו מלחמה, עלול לעורר דאגה וחרדה – אך הוא גם יכול להיות מקור לתקווה, להתחלה חדשה ולחוסן. אמנם לא ניתן לשנות את המציאות, אך אפשר להשפיע על תחושת השליטה ולהפחית מתח וחרדה.
האם מתח פוגע בעובר?
מתח וחרדה אינם פוגעים ישירות בעובר, שמוגן ברחם. עם זאת, לחץ מתמשך עלול להשפיע על מהלך ההיריון, בעיקר אם מלווה בקושי לגשת למעקב רפואי. בישראל שירותי הרפואה ממשיכים לפעול גם במצבי חירום – זה חשוב לדעת.
איך ההיריון יכול לחזק אותך?
טיפול עצמי, תזונה, שינה ותנועה – אלו דרכים חיוניות לשמירה על איזון רגשי. ככל שתתחברי לעצמך, תוכלי גם להתחבר יותר לעובר – ולהרגיש קצת יותר וודאות בתוך אי-הוודאות.
הקשר עם העובר מחזק את שניכם
העובר שומע ומרגיש – את קולך, מגעך, תנועות הגוף. כשהקשר מתהדק, רמות האוקסיטוצין עולות והחרדה פוחתת. דיבור אל העובר, שירה, מגע ומוסיקה יכולים לחזק את החוסן הנפשי שלך – ושלו.
הריון ולידה במלחמה – איך להיערך ללידה בתקופה לא צפויה?
תכנון מראש מגביר שליטה וביטחון:
• רצוי לעקוב אחר הפרסומים של חדרי הלידה לגבי מיגון ומספר מלווים.
• לחשוב איפה תלדי ומי ילווה אותך
• להכין תיק לידה ומסמכים רפואיים
• לארגן סידור לילדים או חיות מחמד
• לגבש תכנית לידה אישית
• לשקול לאן תחזרי לאחר הלידה ומי יכול לעזור לך
היכולת לתכנן, גם אם דברים ישתנו, מגדילה את תחושת הבחירה ומחזקת חוסן.
משמעות האימהות – כבר עכשיו
החיבור עם העובר, הדאגה לו והטיפול בעצמך – הם לב התפקיד שלך כאמא כבר בהריון. תחושת משמעות ושייכות מעצימות את החוסן הנפשי גם בזמנים קשים.
הריון ולידה במלחמה – סדר וארגון מקנים יציבות פנימית
שני סלע, מייסדת והבעלים של "שנילי תסדרי לי", עסק המספק שירותי סדר, ארגון ומעבר דירה טוענת כי: " לפני לידה, במיוחד בימים לא פשוטים כמו עכשיו, כל דבר קטן יכול להרגיש כמו עומס גדול. דווקא עכשיו, סדר וארגון הם עוגן.
לדעת שהבגדים לתינוק מסודרים, שהמזוודה לבית החולים מוכנה, שהבית נקי ומרווח – כל אלה נותנים שקט לנפש.
אישה שיודעת שהכול מוכן, יכולה פשוט לנשום. היא לא צריכה לרוץ ברגע האחרון, לא לחפש, לא להילחץ.
היא יכולה להיות נוכחת – בגוף, בלב, ברגע. בזמן מלחמה, כשהחוץ לא יציב – אנחנו יוצרות יציבות פנימית.
הבית הופך למרחב בטוח. הארגון הוא לא רק חיצוני – הוא גם נפשי, רגשי. אני מאמינה שאנחנו הנשים יכולות להתמודד עם הכל❤️".
הריון ולידה במלחמה – את לא לבד
ענבר אופק – דולה, מדריכת הכנה ללידה ומטפלת במים מסכמת: "אישה יקרה, אם את בהריון בימים האלה בצל המלחמה, דעי שיש בתוכך עוגן פנימי שיכול לעזור לך לשמור על שקט גם כשבחוץ הכל רועש! לפעמים זה מתחיל בנשימה אחת עמוקה, תנועה עדינה של האגן או שהות קצרה במקלחת.
כלים פשוטים, זמינים, שמחזירים אותך הביתה אל הגוף שלך, אל הרחם, אל ההבנה שאת מחזיקה חיים וגם את מוחזקת.
את לא צריכה לעבור את זה לבד.
אפשרי לעצמך להיות עטופה, לקבל תמיכה רכה ומדויקת באזורך – אל תשארי לבד, הקליקי כאן ותגיעי לרשימה ארצית של דולות שישמחו להקשיב לך ולהזכיר לעצמך שיש בתוכך כוח עמוק גם ברגעים של חוסר ודאות.”
