גדלתי בבית שלא מתרגשים בו מכאב. נפלת, לא נורא, נלך לשטוף את הפצע ונמשיך ביום.
בגלל זה תמיד החשבתי את עצמי אחת עם סף כאב גבוה. חשבתי שההגדרה של זה, זה איך את מתמודדת עם הכאב ואני מתמודדת איתו בסדר.
ואז הגיעה הלידה הראשונה שלי והמסקנות שונות לחלוטין.
עוד לפני פתיחה 3 היה ברור לי ולכל מי שלידי שאני לא אצליח לעבור את זה בלי אפידורל. עד כדי כך שאני לא זוכרת שביקשתי בכלל אבל כשהגענו לחדר לידה כבר חיכה לי המרדים…
אז מסתבר שסף כאב גבוה זה אלו שמרגישות את הצירים בפתיחה 5 ומעלה, זה לא אני. אני הרגשתי את זה כבר בשלב שזה רק חשב להיות ציר…
חשבתי שאחרי האפידורל נגמרו הדרמות.
טעיתי
לכתבה המלאה מוזמנת להיכנס ולקרוא פה.