ילדתי המקום שלך אחרי שילדת

״סטטוס אמא״ – ספר מתנה לנשים במסע האימהות

כולנו אימהות. לא תמיד היינו. נולדנו.
כשנוצרו החיים בתוכי נוצרתי גם אני, זהות חדשה- האמא שאני.
אני אמא לשלושה. 7 שנים שאני אמא, כבר יודעת ללכת.
כמו תינוק שלומד את צעדיו הראשונים, נופל וקם, גם אני לומדת.
בילדה השלישית החלטתי שאני כבר לא רוצה לבד, אני רוצה לשתף. כל רגע שבו משהו נתקע, שעלה בו כאב, שנוצרה בו בעיה – כתבתי. כתבתי לעולם, לאימהות כמוני.
הכתיבה ריפאה אותי, שחררה אותי, בנתה אותי. כתבתי על השבועות הראשונים בהריון, שהפתיעו אותי בעוצמת הרגשות שהביאו איתם – כל כך רוצה ולא רוצה, בו זמנית ממש. הפחד מהלידה, ההסתגלות לכך שעכשיו הם כבר שלושה. כתבתי על הילד שלי, שאותו אני לומדת להכיר, בדיוק כמו שהוא לומד להכיר את עצמו. כל משוכה שהילד שלי עובר, אני עוברת בעצמי, כי זו גם הפעם הראשונה שלי. כתבתי על זוגיות, על נשיות, ועל רגעים נוספים.

כריכת הספר סטאטוס אמא על החול בים שבקרע מי ים
צילום: אלון לוי

כל הרגעים הללו הפכו לספר ״סטטוס -אמא״

הספר הוא הזמנה. אולי לעצמך. אולי לחברה. מתנה מקורית ליולדת, שיש לה כבר כל מה שהיא צריכה עבור תינוקה ועכשיו פנויה לקבל עבור עצמה. לאמא שזקוקה לתמיכה, לחיבוק, שיגיעו באמצעות המילים. זו יכולה להיות המתנה המדויקת עבורה.

האם הוא יתאים ללידה ראשונה?

יש אימהות שיגידו שהן עוד לא שם, עוד לא רוצות לדעת. יש אימהות שזה בדיוק בשבילן, מדבר את מבוכתן, את בדידותן, את עוצמת הרגשות שהן חוות, אולי בפעם הראשונה בחייהן. הרגשות הטובים יותר והטובים פחות. הן כבר לא לבד.
זוהי מתנה מקורית ליולדת, מתנה שאוהבת, שיוצרת מקום בעולם.
מקום של חמלה וקבלה.
הזמנה להיות ביחד.

אשה יושבת ואוחזת בספר סטאטוס אמא - מתנה מקורית ליולדת על חוף הים וברקע הים
צילום: אלון לוי

ביום שנולדתי
״ביום שהגעּת בהיתי. חיפשתי, בלבלתי, לא רציתי.
חשבתי שאהיה מוכנה לקראתך. חיפשתי דרכים להניח עליי פנים שרציתי, פנים שחלמתי שהם אולי אני.
חיכיתי לך.
חשבתי שאם אלבש את פני האישה הגדולה, אצליח שתצא אליי בתחושת הקלה, ולא, לא הצלחתי.
הייתי קטנה.
ובכל זאת יצאת.
והפכתי להיות אמא שלך. לא ידעתי להיות, נולדתי, והתחלתי ללכת. חשבתי שאם נולדתי – אני קיימת.
אבל לא.
כמו שאתה התבוננת על העולם בתדהמה ובשקט, גם בתוכי הכל כבר היה אחרת. וכל חוויותיך הן
עכשיו חוויותיי, אז מה אם קודם הספקתי להיות אישה, נערה, ילדה?
הכל חדש, שונה, לא מה שהכרתי – ואחרת מכל דבר שאי פעם ידעתי. אתה יצאת, ואני רק נולדתי.
התבוננתי בעיניך וראיתי את עצמי, את המבוכה והבלבול שהיו בי. ראיתי בהן את הציפייה שאצור למענך את העולם שעבורי היה קסום וזר, באותה הנשימה, ובכל פעם שגילית עוד משהו בעולם גיליתי אני,
בעצמי. זה היה לי חדש בדיוק כמו לך, להיות אמא שלך.
היום, כשאתה בונה לך את עולמך, משתנה וצומח, אני לא מוכנה, ולעתים, בעל כורחי, אני צומחת איתך.
נולדתי, אני כבר חלק ממך.״

למתנה לעצמך או ליולדת לחצי כאן.

מחברת הכתבה ומחברת הספר: עפרה חן-לוי מטפלת בתנועה, פסיכותרפיסטית , מורה לפלדנקרייז ואמא.

שתפי בפייסבוק
שתפי בטוויטר
שתפי בפינטרסט
העבירי בווטסאפ
העבירי במייל
תהיי חברה? הרשמי לעדכונים:

אנחנו לא אוהבות ספאם. לא מעבירות את הפרטים שלך לאף אחד אחר.

היי אימוש, מחפשת משהו?
תהיי חברה,
הרשמי לניוזלטר

הצטרפי לרשימת התפוצה שלנו לקבל עדכונים על כתבות, הטבות והנחות.